על שלום בין גוף לנפש

1. טאי צ'י צ'י קונג וניי גונג הם עבורי כלי משמעותי בסלילת הדרך פנימה, אני מניח שרב הציבור מכיר טאי צ'י כתרגול איטי ומדיטטיבי וגם צ'י קונג רפואי הולך ותופס תאוצה בארץ. אפשר לומר שגם לי יש מניות בהקשר לעליה בפופולאריות של תרגול צ'י קונג וטאי צ'י בישראל. אך רוב התלמידים שהגיעו אלי ללמוד צ'י קונג רפואי באו עקב התמודדות עם בעיות בריאות, כאב, או כדי להתחיל לנוע ולהיטיב עם גופם. שזה לגמרי בסדר.

עובדה שמרבית הציבור לא מודע אליה היא שטאי צ'י בהנה בראש ובראשונה פילוסופיה, תפיסת עולם. צ'י קונג במקור זו עבודה תודעתית לשם הארה, גילוי עצמי ודרך להשיב את האיחוד בין האדם לטבע. לעבודה התודעתית בעולם הצ'י קונג מסורת בת 5000 שנה. והצ'י קונג הרפואי על כל הסדרות המופלאות אותן אני מלמד בקורס הכשרת מדריכים הגיעו הרבה אחריו.

גם אצל הרמב״ם, שגם לו ראוי שאקדיש מאמר שכן הוא אחת ההשפעות הגדולות בחיי. שמירת הבריאות מקבלת חשיבות ככלי להאריך את חלון ההזדמנות של האדם להתפתחות רוחנית. זוהי המטרה הגדולה. תרגול צ'י קונג או טאי צ'י זה לא מטרה אלא אמצעי. כנ״ל מדיטציות למיניהן ואני עצמי נוהג להתחיל את הבוקר במדיטציה אמבריונית. זהו כלי לחיבור פנימה, נגיעה במקום האישי מתוך כנות ונאמנות לעצמך האמיתי.

כמו הנגינה, כך העבודה התודעתית, התנועה , המודעות לגוף כל אלה אמצעים והמטרה היא את או אתה. וכל כלי שעוזר ומחבר פנימה הרי הוא מבורך ונכון לטפח אותו. 

אולי יעניין אתכם לקרןא גם על נושאים אלו:

• צלילים מרפאים הסרת חסימות אנרגטיות